אחמט סלקוק אילקאן הכריז על החרטה הגדולה ביותר שלו על אמו!

המשורר והפזמונאי אהמט סלצ'וק אילקאן אמר הצהרות בולטות על אמו בתוכנית היוטיוב שבה היה אורח. אהמט סלצ'וק אילקאן דיבר על הכאב שלו בפעם הראשונה באומרו, "יש סיפור עצוב של אובדן אמי". המשורר והפזמונאי Ahmet Selçuk İlkan היה אורח השבוע בתוכנית Haber Bane בהנחיית Gökay Kalaycıoğlu. אחמט סלצ'וק אילקאן, שדיבר גם על משפחתו, השפיע עמוקות על כולם במה שסיפר על אמו.

אילקאן אמר:

"אני ה-8 במשפחה של 9 ילדים. אני ילד. היינו משפחה עם חלומות עשירים נגד כל העוני. אבי למד בבית ספר יסודי אבל אמי מעולם לא הלכה לבית ספר. האחים שלי יכלו ללמוד רק בבית ספר יסודי. כל החלומות של משפחתי היו על הכתפיים שלי. המשפחה שלי הייתה אומרת, 'לפחות אחמט סלצ'וק צריך לקרוא את זה'. שני אחיי הגדולים היו מספרים, ואבי עבד תחילה במפעל ואחר כך הפך לראש. אחי היה בגרמניה, אז כשסיימתי את התיכון, הלכתי אליו. באותן שנים גם כתבתי וגם למדתי אדריכלות. כשאיבדתי את אמי, עזבתי את המחלקה לאדריכלות בשנה האחרונה והגעתי לאיסטנבול. אחר כך סיימתי את לימודיי באוניברסיטת איסטנבול, הפקולטה לשפה וספרות גרמנית".

בהצהרה כי הוא מתחרט על שלא צילם תמונות עם אמו המנוחה, אמר האמן המאסטר, "אבא שלי רצה שאהיה רופא ואמא שלי אדריכלית. נסעתי לברלין כדי להגשים את החלום של אמי. יש סיפור עצוב על אובדן אמי. כשהגעתי לתחנה בדרכי לגרמניה, אמי חיבקה אותי ואמרה: 'נעלבת ונעלבת ממך. עמדנו לצלם יחד", אמר. הזנחתי את זה כי חשבתי שגם אנחנו ניקח הפסקה. לא סבלתי את הדמעות של אמא שלי, אז אמרתי שאבוא לקחת את זה כמה שיותר מהר. אמא שלי אמרה, 'מה אם לא נתראה שוב? יש לי הרגשה כזו", אמר. אבי אמר, 'זיינפ, אל תרגיז את אחמט. בוא לא נדבר על דברים כאלה,' אמר. לצערי, כשנסעתי לגרמניה, לא קיבלתי מכתבים מאמי. שמעתי שאיבדנו את אמי בגלל שיחת טלפון כואבת מאבי. חוויתי את הכאב הזה כל חיי. יש לנו תמונה בשחור-לבן שצולמה רק בגיל צעיר.

הלוואי שאמא שלי הייתה רואה אחד כשהייתי על הבמה. אשמח לקנות לאמא שלי מתנה ליום האם. אני חושב שזה אחד הגורמים הגדולים ביותר שמחזקים את נקודת המבט שלי על שירה. המורשת הגדולה ביותר שהותירו הורים לילדים היא אהבה וזיכרונות. כשהדברים האלה עולים על הדעת, אפילו מילים אינן מספיקות. הם אומרים 'משורר ההפרדה' כשהם מתארים אותי. נכון, אני מכיר את הפרידות בעל פה. כשאנשים מפסידים, הם מבינים טוב יותר את החיים והאהבה. למעשה, אני המשורר של המפסידים, לא של ההפרדות.