מה אומר סורה עארף? סורה המתארת ​​את גורלם של אלה שמתכחשים לאללה (swt).

סורה עארף היא אחת הסורות הארוכות ביותר בקוראן. הפרק, שנחשף בתקופת מכה, עוסק בגורל המשרת כתוצאה מהתנשאות. סיקרנו בחדשות שלנו עבורכם, את השם שניתן למקום הגבוה בין גן עדן לגיהנום. הנה כל הפרטים על סורה עראף...

7 בקוראן, הספר הקדוש למוסלמים. סורה עארף היא סורה ארוכה מאוד עם סך של 206 פסוקים. עארף פירושו ההר שבין גן עדן לגיהנום. בעוד שמוסבר בתחילת הסורה כי יישאלו הקהילות אליהן נשלחו נביאים, לאחר מכן, אללה שלח נביאים רבים לכדור הארץ, אבל כמה קהילות סוטה שללו את השליחים האלה. משדר. אומרים שבסופו של תהליך זה, זעמו של אללה (swt) ירד על קהילות לא מאמינות. כל מי ששמע את הגילויים הנבואיים מאז בריאת העולם יהיה אחראי על מה שאמרו הנביאים ועל הספרים שאללה (סוטה) שלח. אם לא יבחרו באיסלאם, שהיא הדת האמיתית, אנשים יהיו אובדן גדול. חֲדָשׁוֹתאתה יכול למצוא איך לקרוא את סורה עארף ואת התרגום שלה לטורקית.

הקוראן הקדוש

דקלום טורקי של סורה עארף

Bismillahirrahmanirrahim

1.אליף לאם מימ עצוב

2.Kitabün ünzile ileyke fe la yekün fi sadrike haracüm minhu li tünzira bihi ve zikra lil mu'mininin

3. İttebiu ma ünzile ileyküm mir rabbikum ve la tettebiu min dunihi awliya kallem ma tezekkerun

4. Ve kem min karyetin ehleknaha fe caeha be'suna beyaten ev hum cailun

5. Fe ma kane da'vahum iz caehum be'suna illa en kalu inna künna עריץ

6. Fe le nes'elennellezine ursile ilehim ve le nes'elennel murselın

7. Fe le nekussanne alayhim bi ilmiv ve mak künna ğaibn

8. Veznü yevmeizinil hakk fe men sekulet mevazınıhu fe ülaike humül muflihun

9.Ve men haffet mevazüzühu fe ülaikellezine hasiru enfusehum bima kanu bi ayatina yazlimun

10.Ve le kad mekkennakum fil erdı ve cealna leküm fiha meayiş kallem ma תודה

11.Ve le kad halaknakum sümme savvernakum sümme kulna lil melaiketiscudu li ademe fe secedu illa demon lem yekum mines sacidin

12.Kale ma meneake ella tescüde iz emartük kale ene hayrum minhhalakteni min nariv ve halaktehu min tiyn

13. Kale fehbit minha fe ma yekunu taint en tetekebbera fiha fahruc inneke mines deaf

14. מבצר enzırnı ל yevmi yub'asun

15. קייל אינקה מינל מונזרין

16. Kale fe bima Ağveytenı le ak'udenne lehum Sıratakel müstekıym

17. Sümme le atiyennehum mim bey eydihim ve min halfihim ve an eymanihim ve an schemailihim ve la tecidü ekserahüm şakirin

18.Kalehruc minha mez'umem medhura le men tebiake minhüm le emleenne hell minkum ecmeıyn

19. Or ademusk ente ve zevcükel heaven feküla min haysu şi'tüma ve la takraba secerate fe tekuna minez oppressor's

20. Fe delusional lehumeş satan li yübdiye lehuma mavuriye anhuma min sev'atihima ve kale ma nehakuma rabbüküma an hazihiş secerati illa en tekuna angeleyni ev tekuna minel halidin

21.Ve kasemehuma inni leküma le minen nasıhıyn

22.Fe dellahuma bi ğurur fe lemma zakaş şecerate bedet lehuma sev'atühuma ve tafika yahsifani alaihima miv verakil cenneh ve nadahuma rabbühuma elem enheküma an tilküemş secerati ve ekul leküma inneş satane leküma אדובום מובין שלי

23.כלא רבנא זלעמנה אנפוזנה ואיל לם תגפיר לנה ותרחמנה לנקונן מינל הסירין

24.Kalehbitu ba'duküm li bad'din adüvv ve leküm elephant erdı müstekarruv ve metaun ila hıyn

25. Kale fiha tahyevne ve fiha temutune ve menha tuhracun

26.יא בן אדמה כד אנזלנה עליקום ליבאסיי יווווארי סוו'אטיקום וע רוּשֶב וִיבַסוּט טַקְוָא זְלִיקֶה הַיְר זָלִיקֶה מִן אֶיְיַתְלָהִי לַעְלָהוּם

27. Ya me ademe la yeftinenkümüş satanic kema ahrace גן עדן להורים yenziu anhuma libasehuma li yuriyehuma sev'atihima innehu yeraküm huve ve kabuluhu min haysu la teravnehum inna cealneş seyatiyne evyae lillezine la יו'מינון

28.Ve iza fealu prostitue kalu cedna aleyha abaena ballahu emerana biha kul innallahe la ye'muru bil fahşa' e tekulune alallahi ma la ta'lemun

29. קול אמרה, הגוף של האדון ביל kisti ve ekiymu ב- kulli mashid bedeeküm teudun

30. פריקן חדא ופריקן האקה עלייהימוד דלאללה אינחומות תחזוס סיאטיינה עוליאה מין דונילהי וישבונה עננהום מוהדדון

31. Ya me ademe huzu zineteküm ב- kulli Masjid והאפר שלה vesrabu ve la tüsrifu innehu la yühibbül מפואר

32.Kul men harrame zinetellahilleti ahrace li ibadih vet tayyibati miner rizk kul hiye lillezine amenu fil life halisatey yevmel kıyameh also nufassilül ayati li kavmiy ya'lemun

33.Kul innema harrame rabbiyel fevahishe ma zahera minha ve ma betane wal isme wal bagye biğayril right ve en tüşriku billahi ma lem yünezzil bihi sultanev ve en tekulu alallahi ma la ta'lemun

34. Ve li kulli ummet's ecel fe iza cae eclühüm la yeste'hirunesaatev ve la yestakdimun

35. Ya me ademe imma ye'tiyennekum rusülüm minkum yekussune aleyküm ayat fe menitteka ve asleha fe la havfün alayhim ve la hum yahzenun

36. Vellezine kefzebu bi ayatina vestekberu anha ülaike ashabün nar hum fiha halidun

37.Fe men azlemü mimmeniftera allellahi kefiben ev kezebe bi ayatih ülaike yenalühum nesıybühum minel kitab even iza caethüm rusülüna yeteveffevnehum kalu eyne ma küntum ted'une min dunillah kalu dallu anna ve şehidu ala enfusihim ennehum kanu kafirin

38.Kaledhulu fi umemin kad halet min kablikum minel cinni vel insi finmegranate kullema dehalet ummetul leanet uhteha even ized daraku fiha cemian kalet uhrahüm li ulahüm rabbena haülai edalluna fe atihim azaben di'fem minen nar kale li kullin di'fuv ve lakil la ta'lemun

39.Ve kalet ulahüm li uhrahüm fe ma kane leküm aleyna min fadlin fe zukul azabe bima küntum teksibun

40. İnnellezine ezzebu bi ayatina vestekberu anha la tüfettehu lehum ebvabüs semai ve la yedhulunel to heaven, even yelicel cemelü fi semmil hiyad and kefalike neczil פושע.

41. Lehüm min hell mihadüv ve min fevkıhüm ğavaş וכמו כן necziz מדכא

42. Vellezine amenu ve amilus salihati la nuklifu nafsen illa vüs'aha ülaike ashab cenneh hum fiha halidun

43.Ve neza'na ma fi sudurihim min ğıllin tecri min tahtihimül enhar ve kalül hamdu lillahillezi hedana li haza ve mak kunna li nehtediye lev la en hedanellah le kad caet rusulu rabbina bil hakk ve nudu en tilkumul paradise uristumuha bima küntum ta'melun

44. Ve nada ashabül paradise ashaben nari en kad vecedna ma veadena rabbuna hakkan fe hel vecedtum ma veade rabbukum hakka kalu neam fe ezzene muezzinum beynehum el la'netullahi alez עריץ

45.Ellezine yesuddune an sabilillahi ve yebğuneha ıveca ve hum bil ahirati kafirun

46.וה ביינהומא חיג'אב ואלל אראפי ריקלוי יא'ריפונה קולם ביסימהום ונאדעב אשבל גן עדן ואסלאם עליקום לם ידחולה והום יאטמעון

47.Ve Iza surifet ebsaruhum tilkae ashabin nari kalu rabbena la tec'alna כלומר העם שלנו אכזר

48.Ve nada ashabül a'rafi ricaley ya'rifunehum bisımahüm kalu ma agna ankum cem'ukum ve mak kuntum testekbirun

49.E haulaillezine aksemtü la yenalühumullahü bi rahmeh üdhülül Cennete la havfün aleykum ve la entum tahzenun

50.Ve nada ashabun nari ashabun heaven en efidu aleyna minel mai ev mimma razekakumullah kalu innallahe harramehuma alel unbeliever

51.Ellezınettehazu dînehum lehvev ve leibev ve ğararthümül lifed earth fel yevme nensahüm kema nesu likae yevmihim haza ve ma kanu bi ayatina yechadun

52.Ve le kad ci'nahüm bi kitab fassalnahu a ilmin hudev ve merciel li kavmiy yu'minun

53.Hel yenzurune illa te'vileh yevme ye'tı te'vılühu yekulüllezine nesuhu min kablü kad caet rusülü rabbina bil hakk fe hel lena min şüfeae fe yeşfeu lena ev nüraddü fe na'mele ğayrallezi künna na'mel kad hasiru enfusehum ve dalle anhum ma kanu yefterun

54. İnne rabbekümullahüllezi halekas semavati vel erda fi sitti eyyamin sümmesteva allel arşi yuğşil lelen nehara yachtlübühu hasısev veş şemse vel camera ven nücume müsehharatim bi emirh ela lehül folku wal emr tebarakallahü rabbül הממלכה

55. Ud'u rabbekum tedarruav ve hufyeh innehu la yühibbül mu'tedin

56.Ve la tufsidu fil erdi ba'de reyitiha ved'uhu havfev ve tamea inne rahmatallah karbüm minel muhsinin

57. ו-huvellezi yürsilür riyaha büşram beyne yedey Ahmet even iza ekallet sehaben sikalen suknahü li beledi meyyitin fe enzelna bihil mae fe ahracna bihi min kullis semerat kekalike nuhricül mevta leallekum teekkerun

58. Vel beledüt tayyibu yahrucu nebatuhu bi iz rabbih vellezi habuse la yahrucu illa nekida kekalike nüsarrifül ayati li kavmiy yeşkurun

59.Le kad erselna nuhan ila kavmihi fe kale ya kavmı'büdullahe ma leküm min divine ğayruh inni ehafü aleyküm azabe yevmin azym

60. Kalel meleü min tribe inna li nerake fi dalalim mubin

61. Kale ya people leyse bi dalaletüv ve lakinni rasulum mir rabbil alamin

62. Übelligukum risalati rabbi and ensahu leküm ve a'lemü minellahi ma la ta'lemun

63.E ve acibtum en caeküm zikrüm mir rabbikum ve li tetteku ve leallekü turhamun

64. Fe ezzebuhu fe enceynahü vellezine meahu fil fulki ve ağraknellezine kefzebu bi ayatina innehum kanu kavmen amin

65.Ve ila adin ehahum huda kale ya kavmı'büdullahe malekum min divinen ğayruh e fe la tettekun

66. Kalel meleüllezine keferu min tribe inna le nerake fi sefahetiv ve inna le nesunnuke minel kazibin

67. Kale ya people leyse bi sefahetüv ve lakinni rasulum mir rabbil alemin

68. Übelligukum risalati אדון ו-ene leküm nasihun emin

69.E ve acibüm en caeküm zikrum mir rabbikum ala racülim minküm li yunzirakum vezkuru iz cealekum hulefae mim ba'di people of nuhiv zadekum elephant bestah fezkuru alaellahi leallekum tuflihun

70.Kalu eci'tena li na'büdellahe vahdehu ve nezera ma kane ya'büdü abauna fe'tina bima teiduna in kunte mines sadikıyn

71. Kale kad vekaa aleyküm mir rabbiküm ricsüv ve ğadab e tucadilunen fi esmain semmeytümuha entum ve abaüküm ma nezzelellahü biha min sultan fenteziru inni meakum minel muntezırin

72.Fe enceynahü vellezine meahü bi rametim minna ve kata'na dabirallezine kefzebu bi ayatina ve ma kanu mu'mininin

73.Ve ila semude ehahum saliha kale ya kavmi'büdullahe malekum min divinen ğayruh kad caetküm beyyinetum mir רבקום הזיהי נקתולאהי לקום אתין פה זרוחא תקול פי ערדוללהי ולה תמסרוה וי סוין פה יחזקום יד הייסורים שלי

74. Vezkuru iz cealeküm hulefae mim ba'di adiv ve bevveeküm elephant erdı tettehızune min sühuliha kutav ve tenhitunel cibale buyuta fezkuru alaellahi ve la ta'sev elephant erdi mufsid

75.Kalel meleül lezinestekberu min kavmihı lillezines tud'ıfu li men amene minhum eta'lemune enne saliham murselüm mir rabbih kalu inna bima ursile bihi mu'minun

76. Kalellezinestekberu inna billezı amentum bihi kafirun

77. פה עקרון נקטה ואתב אן אמיר רביים והכלו יא סליהו'תינה בימה תידונה אין קונטה מינל מורסלין.

78. Fe ehazethümür racfetü fe asbehu fi darihim casimin

79.Fe tawla anhüm va kale ya tribe le kad eblağtükum אדון הנבואה ve nesahtü leküm ve lakil la tühibbunen nasıhıyn

80. ולוטן איז קאלה לי קוומיהי אתע'טונל פאחישטה מא סבקקום ביהא מין אהדים מינל עלמין.

81. İnneküm le te'tuner ricale sehvetem min dunin nisa' bel entum העם שלי אובד

82.Ve ma kane responsive kavmihı illa en kalu ahricuhum min karyetikum innehum ünasüy yetetahherun

83.Fe enceynahü ve ehlehu illemraetehu kanet minel ğabirın

84. ואמתנה עלייהים מטארה פנצור קייפא קאן גורלו של הפושע

85.Ve ila medyene ehahum şüayba kale ya kavmı'büdullahe malekum min אלוהי ğayruh kad caetküm beyyinetum mir rabbiküm fe evfül keyle vel uzune ve la tebhasun nase wareehum ve la tüfsidu fil erdı ba'de remedialha zaliküm hayrul leküm in kuntum מַאֲמִין

86. Ve la tak'udu bi kulli sirat tuidune ve tesuddune an sabilillahi men amene bihi ve tebğuneha ıveca vezkuru iz küntum kallen fe kesseraküm venzuru keyfe kane akıbetül mufsidin

87. Ve in kane taifetüm minkum amenu billezı ürsiltü bihi ve taifetül yü'minu fasbiru even yahkümallahü beynena ve huve hayrul Hakimin

88.Kalel meleüllezinestekberu min kavmihı le nuhricenneke ya şüaybü vellezine amenu meake min karyetina ev leteudunne fi milletina kale ve lev künna karihin

89. Kadifterayna allallahi kesiben in udna fi milletikum ba'de iz neccanellahu minha ve ma yekunu lena en neude fiha illa ey ישאללהו רבונה וסיא רבונא קולה שיקין אילמע אללהי תוואקלנה רבנפטה ביינה וביין שבט ביל ימין ואנטה היירול fatihayn

90.Ve kalel meleüllezine keferu min tribe le initteba'tum şüayben inneküm izel le hasirun

91. Fe ehazethümür racfetü fe asbehu fi darihim casimin

92.Ellezine kefzebu süayben ke el lem yagnev fihellezine kefzebu süayben kanu humul hasirin

93. Fe tawla anhüm ve akle ya people le kad eblağtükum risalati rabbi ve nesahtü leküm fe keyfe asa ala אנשים של כופרים

94.וה מא ערסלנא פי קריתים מין נביאין אילה אהזנא אהלהה ביל בע'סאי ודראי לעללהום ידראון

95. Sümme beddelna Mekanes seyyietil hasenete even afev ve kalu kad messe abaenad darraü ves serraü fe ehaznahüm bagtetev ve hum la yeş'urun

96.Ve lev enne ehlel kura amenu vettekav le fetahna alayhim bekatim mines semai vel erdı ve lakin kezebu fe ehaznahum bima kanu yexibun

97.E fe emine ehlül kura ey ye'tiyehüm be'süna beyatev ve Hüm naimun

98.E ve emine ehlül kura ey ye'tiyehum be'suna duhav ve hum yel'abun

99.E fe eminu mekrallah fe la ye'menü mekrallahi illel kavmül hasirun

100.E ve lem yehdi lillezine yersunel erda mim ba'di ehliha el lev neşaü esabnahüm bi zünubihim ve natbeu ala kulubihim fe hum la yesmeun

101.Tilkel kura nekussu aleyke min embaiha ve le kad caethüm rusülühum bil beyyinat fe ma kanu li yü'minu bima kfzebu min kabl izalike yachtbeullahü ala kulubil kafirin

102.Ve ma vecedna li ekserhim min ahd ve ev vecedna ekserahüm le fasikıyn

103. Sümme beasna mim ba'dihim musa bi ayatina ila fir'avne ve meleihi fe zalemu biha fenzur keyfe kane qibetül mufsid

104.והטירה מוסא יא פיר'אבנו אינני ראסולום מיר רבי עלמין

105. Hakiykun ala el la ekule allallahi illel hakk kad ci'tumum bi beyyinetim mir rabbikum fe ersil meıye meı israıl

106.Kale in kunte ci'te bi verse fe'ti biha in kunte mines sadikayn

107.Fe elka asahü fe iza hiye sub'banum mubin

108.Ve nezea yedehu fe iza hiye beydaü lin minister

109. Kalel meleü min tribe fir'avne inne haza le sahirun רכישת

110. הלך o yuhricekum min erdikum fe maza te'murun

111. זכור Kalu ercih ve ehahu ו-ersil ephant mediaan

112. Ye'tuke bi kulli saharin רכישה

113.Ve caes seharatü fir'avne kalu inne lena le ecran in künna nahnül ğalib

114. Kale neam ve innekum le minel mukarrab

115. Kalu ya musa imma en tülkiye ve imma en nekune nahnül Mülkıy

116.Kale elku fe lemma elkav seharu a'yünen nasi vesterhebuhum ve cau bi sihrin azym

117. ואבהינא אילא מוסא אן אלקי אסאק פה איזא הייע תלקאפו מא יפיקין

118. Fe vekaal hakku ve pay ma kanu ya'melun

119.Fe gülibu hunalike venkalebu חירש

120. ו ülkıyes seharatu sacidin

121.כלו אמנה בי רב עלמין

122. רבי משה ואהרן

123.Kale fir'avnü amentüm bihi kable en azene leküm inne haza le mekrum mekertümuhü elephant medinet li tuhricu minha ehleha fe sevfe ta'lemun

124.Le ükattıanne eydiyeküm ve ercüleküm min hilafine sümme le üsallibenneküm ecmeıyn

125. קאלו אינה אילא רבנא מונקאליבון

126. Ve ma tenkmü minna illa en amenna bi ayati bbina lemma caetna rabbena efriga aleyna sabrav ve taeffena muslimin

127.Ve kalel meleü min tribe fir'avne e etezru musa ve kavmehu li yufsidu elephant erdi ve yezerake ve alihetek kale senukattilü ebnaehum ve nestahyi nisaehum ve inna fevkahüm kahirun

128.Kale musa li kavmihisteıynu billahi vasbiru innel erda lillah yurisüha mey yeşau min ibadih wal qibetu lil mutekiyn

129.Kalu uzina min kabli en te'tiyena ve mim ba'di ma ci'tena kale asa rabbüküm ey yühlike adüvveküm ve yestahlifeküm fil erdı fe yenzura keyfe ta'melun

130.Ve le kad ehazna ale fir'avne bis sine ve naksım mines semerati leallehum yzzekkerun

131.Fe iza caethümül hasenetü kalu lena hazih ve in tüsıbhum seyyietüy yettayyeru bi musa ve meme meah e la innema tairuhum indellahi ve lakinne ekserahüm la ya'lemun

132.וכלו מהמה תתינא ביהי מין עיטיל לי תשראנה ביהא פה מה נהנו לק בי ממינינין

133. Fe erselna alaihimut tufane vel cerade vel kummele ved dafadia ved אל תגיד ayatim mufessalatin festekberu ve kanu עמי פושע שלי

134.Ve lemma vekaa alaihim riczü kalu ya mused'u lena rabbeke bima ahide indexe in kefte annar ricze le nü'minenne stain ve le nürsilenne meake ben israel

135. Felemma kesefna anhumur ricze to ecelin hum baliguhu isa hum yenkusun

136.Fentekamna minhüm fe Ağraknahüm ephant Yemmi bi ennehum kefzebu bi ayatina ve kanu anha ğafilin

137.Ve evrasnel kavmellezine kanu yüstad'afune meşarikal erdı ve meğaribehelletı barakna fiha ve temmet kalimatu rabbikel husna ala bani israel bima saberu ve demmerna ma kane yesneu fir'avnü ve kavmühu ve ma kanu יא'רישון

138.Ve cavezna bi me israilel Bahra fe etev ala kavmiy ya'küfune ala asnamil lehum kalu ya musec'al lena ilahen kema lehum aliheh kale innekum kavmun techelun

139. İnne haülai mübberum ma hum fihi ve אמונה טפלה ma kanu ya'melun

140. Kale Eğayrallahi ebıyküm ilahev ve huve feddalekum ale alem

141.Ve iz enceynakum min ali fir'avne yesumunekum suel azab yukattilune ebnaeküm ve yestahyune nisaeküm ve fi zalikum belaüm mir rabbikum aziym

142. וועאדנא מוסא סלאסין ליליטב וע אדנמנהא בי אסרין פי טממה מיקאטו רביהי ארבייינה ליה וע קאלה מוסא לי אהיהי הרונההלופני פי שבט וע אסליח והלא טטעבי' סבילל מופסיד

143.Ve lemma cae musa li mikatina ve kelemehu rabbühu kale rabbi erini enzir ileyk kale len teran ve lakininzur ilel cebeli fe inistekarra Mekanehu fe sevfe teran felemma tecella rabbühu lil cebeli cealehu dekev ve harra musa saıka felemma efaka kale subhaneke tübtü ileyke ve eneleşül מַאֲמִין

144.Kale ya musa innistafeytüke alen nasi bi risalati ve bi kalam fe huz ma ateytüke ve küm mineş şakirin

145.Ve ketebna lehufil elvahı min kulli sey'im mev'izatev ve tefsylel li kulli sey' fe huzha bi Güçlüv ve'mur kavmeke ye'huzha bi ahseniha seürıküm daral fasikıyn

146.Seasrifü an ayatyellezine yetekebberune fil erdı biğayril hakk ve iy yerav kulle ayti la yü'minu biha ve iy yerav sebıler rushdi la yettehizuhü sebıla ve good placeav sabilel ğayyi yettehizuhu sebıla zalike bi ennehüm zebu bi ayatina ve kanu anha ğafilin

147.Vellezine kefzebu bi ayatina ve likail ahirati בית הגידול a'malühüm hel yuczevne illa ma kanu ya'melun

148.Vettehaze people musa mim ba'dihı min huliyyihim iclen csedel lehu huvar e lem yerav ennehu la loadellimühüm ve la yehdıhim sebila ittehazuhu ve kanu tyrant

149. ולמה סוקיטה פי אידיהים וראעוו עננהול כד דאלו קאלו ליל לם ירחמנה רבונה ויאגיר לנה lenekunenne minel hasirin

150.Ve lemma racea musa ila kavmihı ğadbane esifen kale bi'sema halaftumunu mim ba'dı e emergencytum emra rabbikum ve elkal elvaha ve ehaze bir ra ehiyhi yecurrühu ilayh kalebne umme innel kavmestad'afuni ve kadu yaktuluneni fe la tusmit biyel a'dae ve la 

151.Kale rabbaghfir li ve li ehiy ve edhılna fi rahimike ve ente erhamür רחם

152. İnnellezinet tehazül icle seyenalühum ğadabüm mir rabbihim ve zilletün fil lifed earth and neczil mufterin דומה

153. Vellezine amilus seyyiati sümme tabu mim ba'diha ve amenu inne rabbeke mim ba'diha le ğafurur rahıym

154. Ve lemma sekete am musel ğadabü ehazel elvah ve fi nüshatiha hudev ve rahmatül lillezine hum li rabbihim yerhebun

155. Vahtara musa kavmehu seb'ıyne racülel li mikatina felemma ehazethümür racfetü kale rabbi lev şi'te ehlektehum min kablü ve iyyay e tühlikuna bima feales süfehaü minna in hiye illa fitnetük tudıllü biha men teşaü ve tehdı men teşa' ente veliyyüna fağfir lena verhamna ve nete hayrul הקבצן שלך

156. Vektüb lena fi hazihid world hazenetev ve fil ahirati inna hudna ileyk castle torment usuybu bihi men esha've mercy vesiat kulle sey' fe seektübüha lillezine yettekune ve yü'tunez מודיעין vellezine hum bi ayatina יו'מינון

157.Ellezine yettebiuner rasulen nebiyyel ummiyyellezi yecidune mektuben indehum fit torah vel incili ye'murum bil ma'rufi ve yenhahum anil munkeri ve yühıllü lehümt tayyibati ve yuharrimü 'alaihimül habaise ve yedau anhüm israhüm vel lâlelletı kanet amenu bihi ve azzeruhü ve nesaruhu vetteveun nurallezi ünzile meahu ülaike humül מופליהון

158.Kul ya eyyühen nasu innı rasulullahi ileyküm cemaanillezi lehu mulküs semavati vel ard la ilahe illa Hüve yuhyi ve yumitü fe aminu billahi ve rasulihin nebiyyil ummiyyellezi yü'minü billahi ve kalimati vettebiuhu leallekum מאוים

159. Ve min tribe musa ummatüy yehdune bil right ve bihi ya'dilun

160. וקט'נהומוסנטיי ashrate esbatan umema ve evhayna to musa izisteskahü kavmühu enıdrib bi asakel hacer fembeceset minhüsneta ashrata mirror ka alime kullü ünasim meşrabehum ve zallelna alaihimul ğamame ve enzelna alayhimül menne ves selva kulu min tayyibati ma razaknakum ve ma zalemuna ve lakin kanu enfusehum קַיִץ

161.Ve iz kıyle lehümüskunu hazihil kayete ve külu minha haysü şi'tum ve kulu hittatüv vedhulül babe sücceden nağfirlekum hatıy'atikum senezidül muhsinin

162.Fe beddelellezine zalemu minhüm kavlen ğayrallezi kıyle lehum fe erselna alayhim riczem mines semai bima kanu yazlimun

163. Ves'elhüm anil karyetilletı kanet hadıratel bahr iz ya'dune fis sebti iz te'tihim hıytanühüm yefsukun sevtihim şürraav ve yevme la yesbitune la te'tıhim izalike nebluhum bima kanuyef

164.Ve iz kalet ummatum all minhum lime teizune kavmenillahu muhliküh ev muazzibuhum azaben sedida kalu ma'ziraten illa rabbikum ve leallehum yettekun

165.Felemma nesu ma zükkiru bihi enceynellezine yenhevne anis sui ve ehaznellezine zalemu bi azabim beisim bima kanu yefsukun

166. Felemma atev amma nühu anhu kulna lehüm kunu karadetem hasiın

167. Ve iz teezzene rabbüke le yeb'asenne alaihim ila yevmil doomsday meyyesumuhum suel torment inne rabbeke le serıul ıkab ve innehu le ğafurur rahıym

168.Ve kat'nahum elephant erdi umema minhümüs salihune ve minhum dune zalike ve belevnahum bil hasenati ves seyyiati leallehum yarciun

169.Fe יורש mim ba'dihim hayfüv verisul inscription ye'huzune in between hazel edna ve yekulune se yuğferulena ve iy ye'tihim aradum mislühu ye'huzuh e לם יו'האז עלאהים מיסאקול ספר אל לה יקול אלאלהי אילל האקה והדראו מא פיה וד דרול אהירו האירול קטןזין יטקון אה פלה תקולון

170.Vellezine yümessikune bil book and ekamus salah inna la nüdıy'u ecral muslihıyn

171.Ve iz netaknel cebel fevkahüm keennehu zulletüv ve zannu ennehu vakium bihım huzu ma ateynakum bi cucuv vezkuru ma fihi leallekum tettekun

172.Ve iz ehaze rabbüke mim me ademe min zuhurihim zurriyyetehum ve Eşhedehum ala enfusihim elestü bi rabbikum kalu bela şehidna en tekulu yevmel doomsday inna künna an haza ğafilin

173.Ev tekulu innema Eşrake abauna min kablü ve künna zürriyyetem mim ba'dihim e fetühliküna bima fealel mubtilun

174. וכמו כן נופסילול איאת ולכלום יארציון

175. Vetlü alaihim nebeellezi ateynahu ayatina feneseleha minha fe etbeahhus satan fe kane minel ghavin

176.וה לב שי'נא לה ראפא'נהו ביהא ולקינהו אהליד אילר וטעבעה חווה פה מסלוהו קה מסליל קלב אין תחמיל alay yelhes ev tetrukhü yelhes zalike meselül kavmillezine kefzebu bi ayatina faxusil kassa leallehum yetefekkerun

177.Sae Konunil kavmullezine kefzebu bi ayatina ve enfusehum kanu yazlimun

178. Mey yehdillahu fe huvel mühtedi ve mey yudlil fe ülaike humül hasirun

179.Ve le kad zera'na li to hell kesıram minel cinni vel insi lehum kulubül la yefkahune biha ve lehum a'yünül la yübsırune biha ve lehum azanül la yesmeune biha ülaike kel en'ami bel hum edall ülaike humül גפילון

180. Ve lillahil esmaül husna fed'uhu biha ve zerullezine yülhidune fi esmail seyüczevne ma kanu ya'melun

181.וה מימן הלקנא אוממתוי יהדונה ביל הכו וביהי דילון

182.Vellezine kefzebu bi ayatina senestdricühum min haysu la ya'lemun

183. וumli lehum inne keydı טקסט

184.E ve lem yetefekkeru ma bi sahibihim min cinneh in huve illa nezırum mubin

185.E ve lem yenzuru fi melekutis semavati vel erdı ve ma halakallahü min sey'iv ve en asa ey yekune kadikterabe ecelühüm fe bi eyyi hadîm ba'dehu yüminun

.

187.Yes'eluneke anis hour eyyane mursaha kul innema ilmüha ınde rabbı la Yücellıha lilzamanha illa hu sekulet fis semavati vel ard la te'tiküm illa bagteh yes'eluneke keenneke hafiyyün anha kul innema ilmüha indallahi ve lakinne ekseran nasi la יא'למון

188. Kul la emlikü li nafsi nef'av ve la darran illa ma şaellah ve lev kuntü a'lemul ğaybe lesteksertü minel hayr ve ma messeniyes suü ine illa nezıruv ve Beşırul li kavmiy yü'minun

189.Hüvellezi halekakum min nafsiv vahıdetiv ve ceale minha zevceha li yesküne ileyha felemma teğaşşaha hamelet המלן בקלילות פה מראט ביה פלעמה אסקלת דעוואלהה רבהומא ליין אטייטינה סאליהל לנקוננה מינש התלמיד שלך

190. Felemma atahuma salihan ceala lehu şürakae fima atahuma fe talellahu amma yüşrikun

191.E yüşrikune mal la yahlüku sey'ev ve hum yuhlekun

192.Ve la yestetuy'une lehum nasra v ve la enfüsehum yensurun

193.Ve in ted'uhum ilel Hüda la yettebiuküm sevaün aleyküm e deavtümuhüm em entümu samitun

194. İnnellezine ted'une min duillahi ıbadün emsalüküm fed'uhum felyestecıbu leküm in kuntum sadikıyn

195.E lehüm erculüy yesmeune biha em lehum eydiy yebtusune biha em lehum a'yunuy yubsirune biha em lehum azanüy yesmeune biha kulid'u şürakaeküm sümme kiduni fela tunzrun

196. כתובת İnne veliyyyallahüllezı nezzelel ו-huve yetevelles salihıyn

197.Vellezine ted'une min dunihi la yestetıy'une nasraküm ve la enfüsehum yensurun

198. Ve in ted'uhum ilel Hüda la yesmeu ve terahüm yenzurune ileyke ve hum la yübsırun

199.הוזיל אבע ומור ביל ורפי ו א'ריד עניל בורים

200.Ve imma yenzeganneke mineş satanic nezgun festeiz billah innehu semiun רכישה

201. İnnellezınettekav iza messehum taifüm mineş satani tezekkeru fe explainum mubsırun

202. ו-Ihvanühum Yemüddunehum Fil ğayyi thumme

203.וה איזא לם ת'תיהים בי עיטין כלו לב לקטבייטהא קול אינמה אטטביו מא יוהא איליי מיר רבי חזא בסאירו מיר רביקום והודב ורחמטול לי קוומי יו'מינון

204.Ve iza kuiel koran festemiu lehu ve ensitu leallekum turhamun

205. Vezkür rabbeke fi nefsike tedardruav ve hiyfetev ve dunel buckthorn minel gafilin

206. İnnellezine in rabbike la yestekbirune an ibadatihi ve yusebbihune hu ve lehu yescudun

חדשות קשורותהאם מותר לומר תפילות וסורות ללא וודו? האם ניתן לקחת מחרוזת תפילה ללא שטיפה? דהיקר עם ראש חשוף...

המשמעות הטורקית של סורה עארף:

1.אליף לם מים סד.

2. זהו ספר שנשלח אליך כדי שתזהיר (אנשים) בו, וכאזהרה למאמינים. אין יותר בעיות בחזה בגלל זה.

3. עקבו אחר מה שהתגלה לכם מאדונכם. אל תעזוב אותו ותעקוב אחרי חברים אחרים. כמה מעט עצות אתה מקבל!

4. הרסנו מדינות רבות. עונשנו הגיע אליהם כשהם ישנים בלילה או בזמן שהם נחים ביום.

5. כשהגיעו אליהם ייסורינו, לא היה להם מה לומר אלא לומר: "(הגיע לנו.) אכן, מעוולים היינו".

6. בהחלט נשאל את אלו שנשלחו אליהם נביאים. כמובן, נשאל את הנביאים.

7. בוודאי נסביר להם (מה הם עשו) בידע מלא. כי אנחנו לא רחוקים מהם.

8. נכון לשקול מעשים באותו היום. מי שהתגמולים שלו עולים, הם אלה שישיגו את הישועה.

9. אבל אלה ששכרם קל, הם אלה שמאבדים את עצמם בגלל העוול שלהם לפסוקים שלנו.

10. נתנו לך כוח וכוח עלי אדמות. יצרנו עבורך הרבה הזדמנויות פרנסה שם. אבל כמה מעט אתה אסיר תודה!

11. בהחלט יצרנו אותך. ואז עיצבנו אותך. ואז אמרנו למלאכים: "השתחוו לאדם". כולם חוץ מהשטן השתחוו ביראת כבוד. הוא לא היה מאלה שהשתחוו בכבוד.

12. אללה אמר: "מה מנע ממך להשתחוות כשציוויתי עליך?" אמר. (הוא אמר) "אני יותר טוב ממנו. כי יצרת אותי מאש. ויצרת אותו מבוץ".

13. אללה אמר, "עכשיו רדו משם. כי זה לא המקום שלך להתנשא שם! צא עכשיו! כי אתה אחד הנמוכים ביותר".

14. השטן אמר: "(אז) תן לי זמן עד ליום שבו אנשים יקומו לתחייה."

15. אללה אמר, "אתה מאלה שניתן להם זמן".

16. השטן אמר: "(אם כך) בתמורה להקניט אותי, אני נשבע שבוודאי אשב על דרכך הישר כדי להטעות אותם."

17 "אז ארב להם לפניהם, מאחוריהם, מימינם ומשמאלם, ולא תמצא את רובם אסירי תודה."

18. אללה אמר: "צא משם בבושת פנים וגורש. ומי מהם שילך אחריך, אמלא את כולכם בגיהנום."

19. "הו אדם! אתה ואשתך נשארים בגן עדן. תאכל איפה שאתה רוצה. אבל אל תתקרב לעץ הזה. אחרת, אתה תהיה בין הפושעים".

20. אז לחש להם השטן שיפתחו את חלקיהם הפרטיים שנסתרו מהם, ואמר: אומר: "אדוניך שלח אליך את העץ הזה רק כדי שלא תהפוך למלאך או לעץ נצחי (בגן העדן). אָסוּר."

21 והוא נשבע להם: "אכן אני מאלה המייעצים לכם."

22. באופן זה הונה אותם וגרר אותם לאיסור. כשטעמו מהעץ, נראו להם חלקיהם הפרטיים. הם החלו מיד להתכסות בעלי גן עדן. אמר להם אדונם: "האם לא אסרתי עליכם את העץ הזה? האם לא אמרתי לך שהשטן הוא אויב גלוי עבורך?"

23. אמרו: "אדוננו! רדפנו את עצמנו. אם לא תסלח לנו ותרחם עלינו, בוודאי נהיה בין המפסידים".

24. אללה אמר: "רדו כאויבים אחד של השני. יש לך בארץ לחיות ולהנות עד עתה."

25. אללה אמר: "אתם תחיו שם, תמותו שם, ותוציאו אתכם משם (יום הדין)".

26. הו בני אדם! נתנו לכם בגדים לכיסוי החלקים הפרטיים שלכם ובגדים לקישוט. לגבי בגדי התקווה (לא ירא אללה), זה עדיף. אלה (בגדים) הם סימן לחסדי אללה. אולי הם ייקחו עצות (אז נתנו אותן לאנשים).

27. הו בני אדם! אל תתנו לשטן לרמות אתכם, בדיוק כפי שהוא הוציא את ההורים שלכם מגן העדן בכך שהפשיט אותם מבגדיהם כדי לפתוח בפניהם את חלקיהם הפרטיים. כי הוא והשבט שלו רואים אותך מהמקום שאתה לא יכול לראות אותם. אין ספק, הפכנו את השדים לחברים של אלה שאינם מאמינים.

28. כשהם מבצעים מעשה מכוער, הם אומרים: "מצאנו בו את אבותינו, ואללה ציווה עלינו לעשות זאת". אמור: "אכן, אללה אינו מצווה על מעשים מכוערים. אתה זורק דברים שאתה לא יודע על אללה?"

29. אמור: "אדוני ציווה על צדק. כוונו את פניכם (אליו) בכל השתטחות. סגוד לאללה על ידי יצירת הדת שלך אך ורק עבורו. אתה תחזור (שוב) כפי שהוא ברא אותך בראשית."

30. אללה הדריך את חלקם, ולחלקם היה ראוי לטעות. כי הם לקחו את השדים כידידים במקום אללה. הם גם חשבו שהם בדרך הנכונה.

31. הו בני אדם! לבשו את הקישוט (התלבשו יפה ונקי) בכל מסגד. לאכול, לשתות אבל לא לבזבז. כי הוא לא אוהב את אלה שמבזבזים.

32. אמור: "מי אסר את הקישוט והפרנסה הנקייה שברא אללה למשרתיו?" אמור: "אלה מיועדים למאמינים בחיי העולם הזה. ביום הדין זה רק בשבילם. כאן אנו מסבירים את הפסוקים אחד אחד לעם שיודע".

33. אמור: "אדוני, לא מצאתי שום ראיה לחטא, לתוקפנות פסולה, למעשה גלוי וסודי או לחטא. אסור לך לקשר עם אללה דבר שהוא לא שלח, ולומר על אללה מה שאינך יודע. נעשה."

34. לכל עם יש זמן מסוים. כשהגיע זמנם, הם לא יכולים להישאר מאחור לרגע וגם לא יכולים להתקדם.

35. הו בני אדם! ומי שמתנער מאללה ומתקן את מצבו, לא יפחד מהם אם יהיו נביאים מקרבכם שמספרים לכם על פסוקי. הם גם לא יתעצבנו.

36. באשר למי שמתכחשים לפסוקים שלנו ומתנשאים ללכת אחריהם, הם יושבי הגיהנום. הם ישארו שם לנצח.

37. מי יותר לא צודק מאלה שממציאים שקר נגד אללה או מכחישים את גילוייו? כאן יגיעו אליהם חלקם בספר (חיים ומזון שנכתבו עבורם). לבסוף, כשהשליחים המלאכים שלנו באו אליהם לקחת את נשמתם, הם אמרו, "איפה הדברים שאתם סוגדים להם מלבד אללה?" הם אומרים. הם אומרים "הם נטשו אותנו ונעלמו", והם מעידים נגד עצמם שהם לא מאמינים.

38. אללה אומר: "היכנס לאש עם הג'ין והעמים שנפטרו לפניך." כל קהילה מקללת את חברה (שאחריו הוא עקב והלך שולל). לבסוף, כשכולם נאספו שם, אמרו הבאים אחריהם לאלה שהובילו אותם: "אדוננו! הם הוליכו אותנו שולל. הם אומרים: "תן להם עוד ייסורי אש אחד". אללה אומר: "עבור כל אחד מכם יש ייסורים כפולים. אבל אתה לא יודע."

39. הראשון אמר לאחרון: "אין לך עליונות עלינו. אז תטעם את העונש על מה שהרווחת."

40. מי שמתכחש לפסוקים שלנו ואינו יכול להתנשא ללכת בעקבות אותם פסוקים, שערי שמים לא ייפתחו להם. הם לא יוכלו להיכנס לגן עדן עד שהגמל יעבור דרך עין המחט! כך אנו מענישים פושעים.

41. עבורם יש מזרון מאש הגיהנום, ומעליהם כיסויים של אש הגיהנום. כך אנו מענישים את הפושעים.

42. באשר לאלו המאמינים ועושים מעשים טובים – אנו מעמיסים על אדם רק מה שהוא יכול להרשות לעצמו – הם יושבי גן העדן. הם שם לנצח.

43. הסרנו מליבם כל מה שהיה בשם השנאה. נהרות זורמים מתחתם. "השבח לאללה, שהביא אותנו לזה. לולא אללה ינחה אותנו, לא היינו מודרכים. אכן, נביאי אדוננו הביאו לנו את האמת". יאמר להם: "הנה גן עדן, אשר נעשיתם לו מורשת בגלל מה שעשיתם (מעשים טובים)!" זה נקרא.

44. אנשי גן העדן יאמרו לאנשי הגיהנום, "מצאנו אמת מה שהבטיח לנו אדוננו. האם גם אתה מצאת שהבטחת אדונך נכונה?" הם אומרים "כן". ואז אמר כרוז ביניהם: "קללת אללה על המדכאים!" הוא מתקשר.

45. הם אלה שמעכבים את דרכו של אללה ורוצים לגרום לה להיראות עקומה וסותרת. הם אלו שמתכחשים לעולם הבא.

46. ​​בין השניים (גן עדן וגיהנום) יש כמה גברים על קיר של עארף. הם מכירים את כל אנשי השמים והגיהנום לפי הפנים שלהם. לתושבי גן העדן, "שלום לכם!" הם קוראים. הם עדיין לא נכנסו לגן עדן, אבל הם מקווים שכן.

47. כשעיניהם מופנות לעבר אנשי הגיהנום, הם יאמרו: "אדוננו! אל תעשה אותנו עם האנשים האכזריים".

48. גם אנשי ערף קוראים לכמה גברים שהם מכירים על פניהם ואומרים: "לא הועיל לך המוןך ולא יהירותך!"

49 "האם אלה הם שנשבעת ש'אללה לא ירחם עליהם'?" (ואז פונה לאנשי גן העדן) "יאללה, היכנסו לגן העדן. אין לך פחד. אתה לא הולך להתעצבן", הם אומרים.

50. אנשי הגיהנום יקראו גם לאנשי גן העדן, "אנא שפכו קצת מהמים או מהפרנסה שאללה נתן לכם עלינו". הם אומרים, "אכן, אללה אסר אותם על כופרים".

קריאת סורה ערף - תרגום סורה ערף, משמעות טורקית, כתיבה ערבית, סגולה ופרשנות
51. הם לקחו את דתם כמשחק ושעשוע, וחיי העולם הוליכו אותם שולל. כשם שהם שכחו שהם יגיעו ליום הזה והמשיכו להתכחש לסימנים שלנו, אנחנו נשכח אותם היום.

52. בוודאי הבאנו להם ספר שהסברנו ביודעין, כמדריך ורחמים לעם המאמין.

53. הם רק מחכים לתוצאה (פרשנות) של הקוראן (באומר, "בוא נראה!"). ביום שבו תגיע התוצאה שהכריז, יגידו מי ששכח אותה קודם: "באמת, נביאי אדוננו הביאו את האמת. האם יש עכשיו משתדלים עבורנו, שאם הם מתערבים עבורנו או אם נחזיר (לעולם), אנחנו עושים חוץ ממה שעשינו?" אכן, הם עשו עוול לעצמם. וה(אלילים) שהם בדו (כאלים) נטשו אותם ונעלמו.

54. בוודאי אדונך הוא זה שברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים (שש שלבים) ונבנה על כס המלכות, הלילה, שהוסיף את עצמו ליום הבא אחריו בלי סוף, וברא את השמש, את הירח ואת כל הכוכבים לפי פקודתו. הוא אלוהים. היזהר, גם היצירה וגם הציווי שייכים לו בלבד. תהילה לאללה ריבונו של עולם.

55. התפלל לאדונך בענווה וברצינות. כי הוא לא אוהב עבריינים.

56. אל תעשה רעות בארץ לאחר שהוסדרה. התפלל לאללה בפחד (עונשו) ובתקווה (על רחמיו). אין ספק שרחמיו של אללה קרובים מאוד למי שעושה טוב.

57. הוא זה ששולח את הרוחות כבשורה משמחת לפני רחמיו. לבסוף, כשהרוחות נושאות עננים כבדים, אנו שולחים אותם (להחיות) ארץ מתה ושולחים מים למטה. ואז אנחנו מוציאים איתו כל מיני פירות. כך נוציא את המתים. אולי אתה חושב עם שיעור.

58. ברשות אדוניו צומח צמח ארץ טובה ונוחה בשפע ופורה. ומזה ש(האדמה) רעה ולא מתאימה, ייצא רק צמח חסר תועלת. כך אנו מסבירים את הפסוקים בדרכים שונות לעם שיהיה אסיר תודה.

59. שלחנו את נח כנביא לעמו, והוא אמר: "הוי עמי! לשרת את אלוהים. אין אלוהים בשבילך מלבדו. בוודאי, אני חושש מהעונש של יום גדול עבורך."

60. חשובי אנשיו אמרו: "אנו רואים אותך בבירור בטעות".

61. (נח) אמר להם: "הוי עמי! אין לי תקלות. אדרבא, אני נביא שנשלח על ידי ריבונו של עולם".

62 "אני מעביר לך את גילויי אדוני ומייעץ לך. אני יודע דברים שאתה לא יודע על ידי התגלות מאללה."

63. האם אתה מופתע מכך שהגיעה אליך תזכורת (התגלות והתראה) מאדונך, באמצעות אדם מקרבך, כדי שהוא יוכל להזהיר אותך ושתוכל להימנע מאללה ולהשיג רחמים?

64. ואז אנשיו הכחישו אותו. חילצנו אותו ואת אלה שהיו איתו בספינה. והטבענו את אלה שהכחישו את אותותינו. כי הם היו עם עיוור.

65. ולאנשי עד, שלחנו את אחיהם הוד כנביא. אמר להם: עמי! לשרת את אלוהים. אין אלוהים בשבילך מלבדו. האם לא תיזהר באי ציות לאללה?"

66. אלו שלא האמינו בין חשובי עמו אמרו: "אכן, אנו רואים אותך בחוסר הבנה. אנחנו מאמינים שאתה חייב להיות אחד השקרנים".

67. האד אמר: "הו עמי! אין לי מחסור נפשי. אדרבה, אני נביא שנשלח על ידי ריבונו של עולם".

68 "אני מעביר לך את מה שאדוני גילה. אני יועץ אמין בשבילך".

69 "האם אתה מופתע מכך שתזכורת (התגלות והתראה) הגיעה אליך מאדונך, באמצעות אדם מבינכם, כדי להזהיר אותך? זכור שאללה החליף אותך אחרי אנשי נח ועשה אותך חזק יותר מטבעו. זכור את ברכות אללה כדי שתצליח".

70. הם אמרו, "האם באת אלינו כדי שנוכל לעבוד את אללה לבד ולהשאיר את מה שאבותינו נהגו לעבוד? תביא עלינו את הייסורים שבהם איימת עלינו, אם אתה אמת".

71. הוד אמר, "עכשיו ירדו עליך עונש וכעס מאת אדונך. האם אתה מתווכח איתי על כמה שמות (אלים כוזבים) שאללה לא שלח להם שום הוכחה, אבל אתה ואבותיך המצאתם? אז חכו (זה יקרה לכם)! אני מאלה שמחכים איתך!"

72. לאחר מכן, הצלנו אותו ואת אלה שאיתו ברחמים מאיתנו. כרתנו את השורשים של אלה שהכחישו את אותותינו ולא האמינו.

73. לאנשי תמוד, שלחנו את אחיהם סאלח כנביא. הוא אמר: "הו עמי! לשרת את אלוהים. אין אלוהים בשבילך מלבדו. אכן, הוכחה ברורה הגיעה אליך מאדונך (כדי להראות שאני נביא). הנה הגמל הזה של אללה בתור נס בשבילך... תן לו לאכול ולשתות ברכוש אללה. אל תעשה לו רע. אחרת, ייסורים כואבים יתפוס אותך."

74 "זכור שאחרי אנשי עד, אללה העמיד אותך במקומם ויישב אותך בארץ. אתה בונה אחוזות במישורי הארץ, אתה חוצב הרים ובונה בתים. עכשיו זכור את ברכות אללה ואל תגרום לבלבול בארץ על ידי עוולות."

75. הנכבדים המתנשאים של עמו שאלו את הכופרים: "האם אתם (באמת) יודעים שסאלח הוא נביא שנשלח על ידי אדונו?" הם אמרו. אמרו: "ודאי אנו מאמינים במה שנשלח עמו".

76. המתנשאים אומרים: "בוודאי אנחנו אלה שמתכחשים למה שאתה מאמין". הם אמרו.

77. לבסוף, הם טבחו את הגמל, לא צייתו לציווי של אדונם ואמרו, "הו סאליח! אם אתה מהנביאים (כמו שאתה אומר), אז תביא את הייסורים שאתה מאיים עלינו".

78. אז אחז בהם הרעידה החזקה, והם נפלו על פניהם בבתיהם, ללא ניע.

79. כעת פנה סאלח מהם ואמר: "בוודאי העברתי לך את מה שאדוני גילה ונתתי לך עצה. אבל אתה לא אוהב את אלה שנותנים עצות".

80. שלחנו את לוט כנביא. כשאמר לעמו: "אתם עושים את המכוער שאיש בעולם לא עשה לפניכם?"

81." אכן, אתה עוזב נשים ומתקרב לגברים בתאווה. לא, אתם עם שעובר עבירה".

התשובה של השבט ה-82 הייתה רק, "תוציא אותם מארצך! כביכול הם אנשים ששומרים על עצמם נקיים מדי..."

83. אז הצלנו אותו ואת בני משפחתו מלבד אשתו. אשתו הייתה בין אלה שהיו בייסורים.

84. הורדנו עליהם גשם של ייסורים". תראה איך היה הסוף של הפושעים.

85. ולאנשי מדין שלחנו את אחיהם שועיב כנביא. הוא אמר: "הו עמי! לשרת את אלוהים. אין אלוהים בשבילך מלבדו. הוכחה ברורה הגיעה אליך מאדונך. עכשיו למדוד ולשקול בדיוק. אל תמנע מאנשים את רכושם. אל תגרמו לשחיתות בכדור הארץ לאחר שהוסדרה. אלה טובים עבורכם אם אתם מאמינים."

86 "ואל תשב בכל השבילים באיום להרחיק את המאמינים בו מדרכו של אללה, ולגרום לדרך של אללה להיראות עקומה וסותרת. זכרו שהייתם מעטים (וחלשים) והוא הכפיל אתכם. הנה איך היה קץ המשחיתים!?"

87.. "אם חלקכם מאמינים באמת שנשלחה איתי וחלקם לא, אז היו סבלניים עד שאללה יחליט בינינו. הוא הטוב מבין השופטים".

88. הנכבדים של אנשי שועיב, יהירים, אמרו: "הו שועיב! אתה בודאי תחזור לדתנו, או שנגרש אותך ואת המאמינים איתך מארצנו". שועיב אמר: "גם אם לא נרצה?"

89 "אם נפנה אליו לאחר שאללה הציל אותנו מדתך, בוודאי נמציא שקר נגד אללה. אין לנו לשוב לדתך אלא אם כן אדוננו ירצה בכך. אדוננו הקיף הכל עם הידע שלו. אנו שמים מבטחנו באלוהים בלבד. הו אדוננו! שפוט עם אמת בינינו לבין עמנו. כי אתם הטובים שבשליטים."

90. הבולטים של אנשי שועיב, שלא האמינו, אמרו: "(או אנשים!) אם תלכו בעקבות שועיב, אז בוודאי תהיו המפסידים".

91. אז אחזה בהם הרעד הנורא, והם נפלו על פניהם בבתיהם, ללא ניע.

92. אלה שהכחישו את שואיב היו כאילו מעולם לא חיו שם. אלה שהכחישו את שואיב, הם היו המפסידים האמיתיים.

93. (שויב) פנה מהם ואמר: "הוי עמי! בהחלט העברתי לך את הגילויים של אדוני. גם אני יעצתי לך. עכשיו איך אני יכול להתאבל על עם לא מאמין?"

94. לא שלחנו נביא לאף מדינה, כדי שלא גרמנו עוני ומצוקה לאנשיה כדי שיתחננו ויתחננו.

95. ואז הבאנו טוב (שפע ורוחב) במקום הרוע (צרות וצמצום). לבסוף התרבו ואמרו (כפירת תודה): "גם אבותינו היו במצוקה והיו בשפע". תפסנו אותם פתאום בזמן שהם לא היו מודעים לכך.

96. אילו האנשים באותן מדינות היו מאמינים וחוששים מאללה, בוודאי היינו פותחים עבורם ברכות רבות מהשמים והארץ. אבל הם הכחישו, אז תפסנו אותם על חטאיהם.

97. האם עמי הארצות הרגישו בטוחים שעונשנו יבוא עליהם בעודם ישנים בלילה?

98. או שמא דאגו עמי אותן מדינות שעונשנו יגיע אליהם בזמן שהם צוחקים ומשחקים בבוקר?

99. או שהם בטוחים ממלכודת אללה? אף אחד לא יכול להיות בטוח ממלכודת אללה מלבד האנשים שסובלים מהפסדים.

100. האם לא התברר למי שירשו את הארץ לאחר בעליה הקודמים, שאילו היינו רוצים, היינו מענישים אותם על חטאיהם (כמו הקודמים). אנחנו חותמים את ליבם, אבל הם לא שומעים את האמת.

קריאת סורה ערף - תרגום סורה ערף, משמעות טורקית, כתיבה ערבית, סגולה ופרשנות
101. הנה המולדת! אנחנו מספרים לכם כמה מהחדשות שלהם. אכן, נביאם הביא להם הוכחות ברורות. אבל הם לא האמינו למה שהכחישו קודם לכן. כך חותם אללה את לבם של הכופרים.

102. לא מצאנו אצל רובם עומדים במילתם. אבל אכן, מצאנו רבים מהם תועים.

103. אחר כך, אחריהם, שלחנו את משה עם אותותינו הברורים כנביא אל פרעה וראשיו, אך הם הכחישו אותם (ניסים). תראה איך הספוילרים הסתיימו.

104. משה אמר: "הו פרעה! אכן, נביא אני ששלח ריבונו של עולם".

105. טוב לי לדבר רק את האמת לפני אללה. הבאתי לך הוכחה ברורה (נס) מאדונך. עכשיו שלח את בני ישראל איתי.

106. פרעה אמר: "אם הבאת הוכחה ברורה, הראה לנו אותה, אם אתה אמת".

107. אז זרק משה את המטה שלו על הארץ. ומה הם צריכים לראות, דרקון ברור.

108. הוא הוציא את ידו (מחיקו). ומה הם צריכים לראות, עבור המתבוננים, זה הפך לבן.

109. חשובי אנשי פרעה אמרו: "בוודאי, האיש הזה הוא קוסם רב".

110 "הוא רוצה לגרש אותך מהמושב שלך." פרעה שאל את הזקנים: "אז מה דעתכם?" אמר.

111. אמרו: "החכה למשה ולאחיו (זמן מה) ושלחו מלקטים לערים".

112 "תנו לכל הקוסמים המאסטרים (לאסוף) להביא אותם אליכם."

113. הקוסמים באו אל פרעה. "אם אנחנו המנצחים, חייב להיות פרס עבורנו, לא?" הם אמרו.

114. פרעה אמר, "כן. יתרה מכך, אתה (ולא תישאר תמורת שכר) בהחלט תהיה אחד מקרובי המשפחה הקרובים ביותר שלי", אמר.

115. (קוסמים), "הו משה!" אמרו: או שתזרוק קודם, או שאנחנו נהיה הראשונים לזרוק.

116. (משה) אמר: "אתה זורק". אז כשהם זרקו (את מה שהיה להם), הם כישפו את עיני האנשים והטילו בהם פחד. הם עשו קסם גדול.

117. וגילינו למשה "השליך את מטהך". ומה שהם רואים, הוא תופס ובולע ​​את מה שהם מרכיבים.

118. אז האמת התגשמה, וכל מה שהם עשו היה לשווא.

119. עכשיו שם הם הובסו והושפלו.

120. הקוסמים נפלו בהשתטחות.

121 אמרו: "אנו מאמינים בריבונו של עולם".

122 "לה' משה ואהרן".

123. פרעה אמר: "אתה האמנת בו לפני שהרשיתי לך!" אמר. "בוודאי, זו מלכודת שהצבת בעיר כדי לגרש את האנשים שלה משם. אתה תראה!"

124 "בוודאי אחתוך את ידיכם ורגליכם בצדדים מנוגדים, ולאחר מכן אתלה את כולכם (כדוגמה)."

125. אמרו: "ודאי נשוב אל אדוננו".

126 "אתה נוטר לנו טינה רק בגלל שהאמנו כשהאותות של אדוננו הגיעו אלינו. הו אדוננו! שפכו עלינו סבלנות וקחו את חיינו כמוסלמים".

127. חשובי אנשי פרעה אמרו: "אתם (ותענישו את הקוסמים) השחיתתם את משה ואת עמו בארץ הזאת. האם תשאיר אותם לצאת ולנטוש אותך ואת אלוהיך?" פרעה אמר: "נהרוג את בניהם ונציל את נשותיהם. אנחנו נעזוב. יש לנו כוח מוחץ עליהם".

128. משה אמר לעמו: "בקשו עזרה מאללה והיו סבלניים. ללא ספק, הארץ שייכת לאללה. הוא יורש את מי שירצה מעבדיו. התוצאה היא למי שירא אללה".

129. אמרו: "עינו אותנו לפני שבאת אלינו ואחרי שבאת". משה אמר: "יש לקוות שכן אדונך ישמיד את אויבך ויהפוך אותך לריבון בארץ הזו (מצרים) ויראה איך אתה מתנהג. אמר.

130. הענשנו את משפחת פרעה בשנים של רעב וחוסר תוצרת, כדי שישימו לב.

131. אבל כשבא להם טוב, הם אומרים: "זה שלנו (עבדנו וניצחנו)". אם קרה להם משהו רע, הם היו מייחסים זאת למזל הרע של משה ושל מי שאיתו. דעו היטב שהסיבה למזל הרע שלהם היא רק עם אללה (בכתב). אבל רבים לא יודעים.

132. הם אמרו: "כל מה שתביא כדי להקסים אותנו, לא נאמין לך."

133. אז שלחנו עליהם מבול, ארבה, עש, צפרדעים ודם, כל אחד כנס. (הם לא למדו מאף אחד מהם.) הם היו יהירים והפכו לעם אשם.

134. כשנפלו עליהם הייסורים, אמרו: "הוי משה! התפלל עבורנו על פי הבטחת אדונך. אם תסיר מאיתנו את העונש, אנחנו בהחלט נאמין בך ובוודאי נשלח איתך את בני ישראל".

135. אבל כאשר אנו מסירים מהם את העונש עד שהם מגיעים לתקופה, הם מיד מפרים את השבועה שלהם.

136. לכן נקמנו בהם. הטמנו אותם בים כי הם הכחישו את הסימנים שלנו והתעלמו מהם.

137. הפכנו את עם ישראל (הישראלים), שהיו בזים ומדוכאים, ליורשים למזרח הארץ ולמערבה שם נתנו שפע ופריון. ההבטחה היפה של אדונכם לבני ישראל התגשמה בתמורה לסבלנותם. הרסנו את מה שפרעה ואנשיו עשו ואת מה שהם (בנו בקפידה) הרימו.

138. חלפנו על פני בני ישראל מעל הים. ואז הם נתקלו בעם שסגד לאליליו. אמרו בני ישראל: משה! הם אמרו, 'עשה לנו אלוהים כמו שיש להם אלים משלהם'. אמר משה: "אכן אתה עם בורים".

139. בוודאי, מה שהם נמצאים בו (כדת) נידון לאבדון. כל מה שאתה עושה הוא שקר".

140 "האם עלי לחפש אל אחר מלבד אללה, כאשר נתתי לך עליונות על העולמות?"

141. כאשר הצלנו אותך ממשפחת פרעה. הם עשו לך את העינויים הגרועים ביותר. הם הרגו את בניך וחסכו על הנשים שלך. בזה היה לך ניסיון גדול מאת אדונך.

142. קבענו פרק זמן של שלושים לילה למשה, והוספנו לו עשרה (לילות). לפיכך, הזמן שקבע אדונו הושלם בארבעים לילה. אמר משה לאחיו הארון: "תפוס את מקומי בין עמי והיה בונה. אל תלך בדרכם של המשחיתים".

143. כאשר בא משה אל מקומנו (טור), ודיבר אליו אדוניו, אמר: "אדוני! הראה לי (את עצמך) ואני אסתכל עליך." אללה אמר, "אינך יכול לראות אותי (בעולם) בכלל. אבל תסתכל על ההר (ההוא), אם הוא יישאר במקומו, אתה יכול לראות גם אותי." כאשר אדונו התגלה אל ההר, הוא השמיד אותו. גם מוזס נפל מחוסר הכרה. כשהתפכח, אמר: "אני ארחיק אותך מחסרונות, אלוהים שלי! חזרתי בתשובה אליך. אני הראשון מבין המאמינים", אמר.

144. (אללה) "הו משה! בגילויי ובדיבורי בחרתי בך על פני העם. אז קח את מה שנתתי לך ותהיה בין אסירי התודה."

145. על לוחות התורה למשה כתבנו אזהרה והסבר על הכל, ואמרנו לו: "עתה אחז בהם וצווה גם את עמך. תן להם לקחת (להתאמן) אותם עם הטובים ביותר. עוד מעט אראה לך את ארץ הרשעים".

146. אני אסיר את אלה המתנשאים שלא בצדק עלי אדמות מהאותות שלי. גם אם הם רואים כל פסוק, הם לא מאמינים בו. אם הם רואים את הדרך הנכונה, הם לא ילכו בה. אבל אם הם רואים את הדרך של הטעות, הם (מיד) לוקחים אותה כדרך. הסיבה לכך היא שהם הכחישו את האיאט שלנו ותמיד לא התייחסו אליהם.

147. מעשיהם של המתכחשים לפסוקינו והפגישה עם העולם הבא היו לשווא. הם נענשים רק על מה שהם עשו.

148. אנשי משה, אחריו (הולכים לטור), לקחו מקישוטיהם פסל של עגל עם מפוח (אל). האם לא ראו שהוא לא דיבר איתם ולא הראה להם דרך? (ככזה) לקחו אותו (אל) והפכו לעוושים.

149. כאשר התחרטו בני ישראל (מה שעשו) וראו שסטו מהאמת, אמרו: "אם לא ירחם אדוננו עלינו ויסלח לנו, ודאי נהיה בין המפסידים".

150. כאשר חזר משה אל עמו כועס ועצוב, אמר: "איזה מעשים רעים עשית אחרי? האם לא חיכית לצו אדונך ומיהרת?" הוא זרק את הצלחות (מרוב כעס) ותפס את שערו של אחיו, החל למשוך אותו לעברו. (אחיו) "הו בן אמי," אמר, "עמי מצאו אותי חלש. הם כמעט הרגו אותי. אל תשמח את האויבים בכך שתתייחס אליי ככה. אל תשווה אותי לאותה קבוצה של עוולים".

151. (משה) אמר: "הוי אדוני! סלח לי ולאחי. תביא אותנו אל רחמיך. אתה הרחמן מבין הרחמנים".

152. מי שלוקחים את העגל לאלוהיו יקבלו בוודאי זעם מאדונם (בעולם הבא) והשפלה בחיי העולם הזה. כך אנו מענישים את המשמיצים.

153. באשר לאלה שמבצעים מעשים רעים ואחר כך חוזרים בתשובה ונשארים איתנים באמונתם, אין ספק שאדונכם הוא הכי סולח, הכי רחום אחרי זה (תשובה).

154. כשככה כעסו של משה, הוא לקח את הלוחות (הזרוקים). בכתיבתם הייתה הדרכה ורחמים למי שירא את אדונם.

155. משה בחר שבעים איש מעמו ללכת למקום שקבענו. כאשר זעזוע המוח תפס אותם (הם התעלפו). משה אמר: ה'! אם היית רוצה, היית משמיד אותם ואותי לפני זה. עכשיו האם תשמיד אותנו בגלל החטאים שעשו כמה טיפשים בינינו? זה רק המבחן שלך. עם זה אתה מטעה את מי שאתה רוצה, ואתה מנחה את מי שאתה רוצה לאמת. אתה ההורה שלנו. עכשיו סלח לנו ורחם עלינו. אתה הטוב מבין אלה שסולחים".

156 "כתוב לנו מעשה טוב בעולם הזה ובעולם הבא. כי פנינו לדרך הנכונה המובילה אליך". אללה אמר: "יש לי ייסורים, אני יכול להטיל אותם על כל מי שאני רוצה. הרחמים שלי כוללים. אני ארשום את זה עבור אלה ששומרים עלי, נותנים זכאת ומאמינים בגילויים שלנו".

157. הם אלה ההולכים אחר השליח, אותו נביא אנאלפביתי, שהם מוצאים איתם כתוב בתורה ובבשורה. הוא מצווה עליהם לעשות טוב ואוסר עליהם את הרע. הוא הופך דברים טובים ונקיים לחלליים ודברים רעים ומלוכלכים בלתי חוקיים עבורם. הוא מרים עליהם משאות כבדים ושרשראות. אלה שמאמינים בו, מכבדים אותו, עוזרים לו ועוקבים אחר האור (הקוראן) שנשלח אליו, הם אלה שיצליחו.

158. (הו מוחמד!) אמור: "הו אנשים! בוודאי, אני שליח אללה, הנשלח אל כולכם, לו שייכת שלטון השמים והארץ. אין אלוהים אחר מלבדו. הוא קם לתחייה והורג. אז, האמינו באללה ובשליחו, הנביא האנאלפביתי המאמין באללה ובדבריו, ולכו אחריו, כדי שתמצאו את הדרך הנכונה".

159. הייתה גם קבוצה מאנשי משה שהדריכה (אנשים) לדרך הנכונה ופעלה עמו בצדק.

160. חילקנו אותם לקבוצות של שנים עשר שבטים. כשאנשיו (משועמם בצמא בשדה ת'ה) ביקשו ממשה מים, גילינו לו: "הכה את מקלך באבן". שנים עשר מעיינות נבעו מהאבן (כשנפגעה). כולם ידעו איפה לשתות מים (שלהם). והצלנו עליהם את הענן, והורדנו להם את המן והשליו. (אמרנו). הם לא עשו לנו עוול, אבל הם עשו עוול בעצמם.

161. באותה שעה נאמר להם: "ישבו בארץ הזאת. אכלו שם כרצונכם ואמרו 'היטה' (הו אלוהים, סלח לנו). היכנס בענווה דרך שער העיר, כדי שנסלח על טעויותיך. אנחנו ניתן עוד יותר למי שעושה טוב".

162. מי שעוול ביניהם שינו מיד את המילה ממה שנאמר להם. אז שלחנו עליהם עונש מהשמים על מעשיהם.

163. הו מוחמד! שאל אותם על מצבם של תושבי העיר ליד הים. הנה הם חורגים מהמגבלות לגבי שבת (איסור). כי בשבת כשהיו בחג היו מגיעים אליהם הדגים, ובימים שלא היו בחג (אחר) לא באו. כך בדקנו אותם בגלל התרחקותם מהדרך.

164. כאשר קבוצה מהם אמרה, "למה אתה (לשווא) מייעץ לעם שאללה ישמיד או יטיל עליו ייסורים חמורים? מה אתה נותן?" הם אמרו, "אנחנו (אנחנו נותנים עצות) כדי לתרץ לאדונך, ואולי הם יפחדו מאללה". הם אמרו.

165. כשהם שכחו מה נזכר בהם, הצלנו את אלה שניסו למנוע מהם את הרוע. תפסנו את הפושעים בעונש חמור כי הם תעו.

166. כשסירבו לוותר על מה שנאסר עליהם, אמרנו להם: "תהפכו לקופים שפלים".

167. כאשר אדונך הכריז שהוא ישלח את אלה שיגרמו להם לטעום את העונש הגרוע ביותר עד יום התחייה. בוודאי אדונכם מהיר בעונש. ודאי הוא הכי סלחן, הכי רחום.

168. חילקנו אותם על פני האדמה לשברים. יש ביניהם אנשים טובים. היו כאלה שלא היו כאלה. בדקנו אותם בטוב וברע, למקרה שהם יחזרו.

169. ואז, אחריהם, בא דור (רשע) שירש את הספר (תורה). הם היו לוקחים את הרכוש חסר הערך של העולם הזמני הזה ואומרים, "נסלח לנו (בכל מקרה)". אם יגיע אליהם פריט דומה, הם יקנו גם אותו. האם לא נלקחה מהם הבטחה בספר שהם לא יגידו אלא את האמת על אללה? האם לא קראו את תוכנו? עם זאת, משכן העולם הבא טוב יותר למי שירא אללה. אתה אף פעם לא חושב?

170. באשר לאלו המחזיקים בספר ומקיימים את התפילה, איננו מבזבזים את שכר הצדיקים.

171. כאשר הרמנו את ההר מעליהם כאילו היה חופה, והם חשבו שהוא ייפול עליהם. אמרנו (להם:) "החזיקו מעמד בספר שנתנו לכם וזכרו את אשר בו, כדי שתזכרו את אללה".

172. כאשר לקח אדונך את צאצאיהם של בני אדם (בנצח) ועשה אותם עדים נגד עצמם, באומרו: "האם אני לא אדונך?" הוא אמר. הם אמרו, "כן, היינו עדים (שאת אדוננו)". אנו עושים זאת כדי שלא תגידו ביום הדין "לא היינו מודעים לכך".

173 או, "לפנינו, אבותינו הקימו שותפים עם אללה. אנחנו הדור שבא אחריהם. עכשיו, אתה הולך להשמיד אותנו בגלל המעוולים?"

174. כך אנו מסבירים את הפסוקים בנפרד כדי שיחזרו לאמת.

175. ספר להם את הסיפור של מי שהתרחק מהם למרות שנתנו לו את האותות שלנו, והשטן הלך אחריו, אז הוא היה אחד המעוולים.

176. אילו היינו רוצים, בוודאי היינו מרוממים אותו עם הפסוקים האלה. אבל הוא היה תקוע בעולם והלך בעקבות הגחמה והגחמה שלו. מצבו כמו של כלב: אם תדרוך עליו, הוא שומט את לשונו ונושם; גם אם תשאיר את זה לבד, זה ישמט את הלשון שלך ודעך. זה המצב של האנשים שמתכחשים לגילויים שלנו. עכשיו ספר להם על האירועים האלה כדי שיוכלו לחשוב על זה.

177. כמה גרוע מצבו של עם שמתכחש לסימנינו וטועה רק בעצמו!

178. מי שאללה מנחה, הוא זה שמוצא את הדרך הנכונה. ומי שמטעה, הם המפסידים.

179. בהחלט יצרנו לגיהנום הרבה ג'ינים ובני אדם שיש להם לב אבל לא מבינים איתם, שיש להם עיניים אבל לא רואים איתם, ושיש להם אוזניים אבל לא שומעים איתם. הם כמו חיות, אפילו נמוכות יותר. אלה הם חסרי התחשבות.

180. השמות היפים ביותר שייכים לאללה. התפלל אליו בשמותיו היפים ועזוב את אלה שמעוותים את האמת על שמותיו. הם ייענשו על מה שהם עשו.

181. בין אלה שיצרנו, יש קהילה שדבקה באמת, מראה את הדרך הנכונה ומממשת אמת וצדק.

182. באשר למי שמתכחש לפסוקים שלנו, נוביל אותם בהדרגה לאסון ממקום שהם לא מכירים.

183. אני נותן להם הפוגה. אין ספק, המלכודת שלי אדירה.

184. האם לא חשבו שאין זכר לטירוף אצל חבריהם (הנביא) (המוכרים וחיו ביניהם). הוא רק מזהיר ברור.

185. האם הם לא הסתכלו על הריבונות והסדר הבלתי מוגבלים בשמים ובארץ, על כל מה שברא אללה, ושזמנם יהיה קרוב? אז באיזו מילה הם יאמינו אחר כך?

186. מי שאללה מטעה, אין מי שידריך אותו. אלוהים עוזב אותם בזעם, והם מדשדשים.

187. הם שואלים אותך מתי סוף העולם יישבר. אמור: "הידע על כך הוא רק אצל אדוני. רק הוא (אללה) יגלה זאת בבוא העת. הוא הכביד על השמים ועל הארץ. זה יגיע אליך רק פתאום.” שואלים אותך כאילו ידעת על זה. אמור: "הידע שלו הוא רק עם אללה. אבל רוב האנשים לא יודעים".

188. אמור: "אין לי כוח להזיק או להועיל לעצמי אלא אם אללה ירצה. אילו ידעתי את הבלתי נראה, הייתי רוצה לזכות בעוד טוב והרע לא היה נוגע בי. אני רק מזהיר ומבשר חדשות טובות לעם שמאמין".

189. אללה הוא זה שברא אותך מנפש יחידה ועשה ממנה את בן זוגו כדי שימצא איתו שלום. כאשר (אדם) מתאחד עם אשתו, אשתו נושאת משא קל (נכנסת להריון) ונושאת אותו (לזמן מה). כשההריון שלה הופך לכבד, שניהם מתפללים לאדונם, "אם תיתן לנו ילד טוב ובריא, אנחנו בוודאי נהיה בין אסירי התודה".

190. אבל כאשר אללה נותן להם ילד טוב ובריא, הם מייחסים לו שותפים לגבי הילד שאללה נתן להם. אללה מרומם מעל מה שהם מקשרים.

191. האם הם מייחסים שותפים לאללה את מה שאינו יכול ליצור דבר, אלא את זה שנוצר מעצמם?

192. עם זאת, הם (האלים שהם לקחו) לא יכולים לעזור להם, וגם לא יכולים לעזור לעצמם.

193. אם תקרא להם לדרך הישר, הם לא ילכו אחריך. זה אותו הדבר עבורך בין אם אתה מתקשר אליהם ובין אם אתה שותק (לא תקבל תוצאות).

194. כל אלה שאתה מעריץ מלבד אללה הם משרתים (נבראים) כמוך. אם אתה כנה, התקשר אליהם מיד כדי שהם יענו לך (שמע את תפילותיך).

195. האם יש להם רגליים ללכת עליהם? או שיש להם ידיים להחזיק? או שיש להם עיניים לראות או אוזניים לשמוע? אמור: "יאללה, התקשר לשותפים שלך, ואז תטום לי מלכודת ואל תיתן לי לראות!"

196. כי השומר שלי הוא אללה, ששלח את הספר (הקוראן). הוא השומר על כל הצדיקים.

197. ואלה שאתה קורא להם מלבד אללה אינם מסוגלים לעזור לך. הם גם לא יכולים לעזור לעצמם.

198. אם תקרא להם לדרך הישר, הם לא ישמעו. אתה רואה אותם מסתכלים עליך, אבל הם לא רואים.

199. קח את דרך הסליחה, ציווה על הטוב, והסתובב מהבורים.

200. אם פיתוי מהשטן מפתה אותך, חפש מיד מקלט באללה. בוודאי, הוא שומע, יודע.

201. אין ספק שמי שמפחד מאללה, כאשר לחישה מהשטן נוגעת בהם, הם חושבים היטב (זוכרים את אללה מיד), ואז הם מיד פותחים את עיניהם.

202. אשר לאלה שהם אחים לשדים, השדים מפתים אותם לכעס, ואז הם לא מפסיקים לעשות זאת.

203. (הו מוחמד!) כשלא מביאים להם פסוק (שהם רוצים), הם אומרים (בלעג): "לו רק היית אוסף אותו מאיפשהו". אמור: "אני עוקב רק אחרי מה שהתגלה לי מאדוני. אלו (פסוקי הקוראן) הם תובנות מאת אדונך (האורות המאירים את עיני הלב.) זהו מקור הדרכה ורחמים לעם שיאמין".

204. כשקוראים את הקוראן, הקשיבו לו ושתקו כדי שיראו לכם רחמים.

205. זכור את אדונך בוקר וערב בקול שאינו רם, מתחנן וירא מבפנים, ואל תהיה בין חסרי הדעת.

206. אין ספק, המלאכים בנוכחות אדונכם אינם גאים מכדי לעבוד אותו. הם מפארים אותו ומשתטחים אליו לבדו.

חדשות קשורות

מה תינוק עם אלרגיה צריך לאכול? מהם מזונות אלטרנטיביים לתינוקות אלרגיים?